עבור קמעונאים – אלה שאורזים סחורות לצרכנים – חשוב יותר מתמיד להבין את צרכי הלקוחות שלהם בכדי לספק את הסחורה הדרושים להם. נתוני עסקאות ברמת הסל הם קריטיים בכדי לענות על הביקוש המקומי ולשפר את שביעות רצון הלקוחות, נאמנותם ולקוחותיהם על ידי מתן תובנות לגבי מה שאנשים זקוקים לו ואינם זקוקים לו בעתות משבר, הם מאפשרים לקמעונאים לנתח מגוון רחב של מידע שבעבר היה אפשרי רק באמצעות נתוני מכירות. תובנות ברמת עגלת הקניות מאפשרות לקמעונאים ולמותגים לבנות חבילות רווחיות. ולמדוד את החזר ה- ROI של מבצעים ומדיה למודעות על סמך מספר הפריטים שפורסמו והזמן שבין הרכישה למסירה.
אמנם פלטפורמת נתונים כללית מודדת רק את החזר ההשקעה המשוער (ROI), אך נפרט עם סל.
עד כה, המחקר התמקד בעיקר בשלושה, ארבעה, חמש, שש ושבע, אשר במידה רבה אינם מספקים מבחינת השפעתם על איכות החיים.
לעוד פרטים בנושא של סל הרמה מומלץ להעיף מבט ב- movers-israel.com
ההגדרה סל השירותים מתייחס ל NHS בכל מדינה ולכן לא תמיד נוקט בגישה שיטתית
כדי לפרט. עבור מדינות ה- GKV קיימת בעיה נוספת בסל הקצבאות: מצד אחד, הם מגבשים את הסל ממספר פוליסות ביטוח הבריאות הקבועות בחוק. לגרמניה תשלומי ההטבה הגבוהים ביותר בעולם, עם יותר מ -1.5 מיליון איש בשנה.
לעומת זאת
סל הביצועים האיטלקי והספרדי, שהוגדר במסמכים משפטיים שהוטמעו לאחרונה, בנוי ביתר פירוט [13-14]. ניתוח היתרונות שהוגדרו במדינות הבודדות במחקרנו מראה כי היתרונות עצמם מורכבים בהרבה בהשוואה לקטלוג ההטבות של מדינות ה- GKV. המסגרת הכללית מוגדרת על ידי חוקים של פרלמנטים לאומיים, לעיתים אף מעוגנים בחוקת המדינה [למשל האמנה האירופית לזכויות אדם והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, המפרטת קטגוריות שירותי הבריאות ב- OECD. כלול בסל שירותים. ברוב המדינות, המורכבות משתי שכבות, אנו מוצאים כי סל הבריאות נוצר ותוכנן על ידי שילוב של חוקים ותקנות לאומיים, כמו גם אמנים בינלאומיים והסכמים בינלאומיים. סלי ביצועים תוכננו גם הם בצורה שונה, למשל על ידי הגדרת נהלים מסוימים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) או הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
תלוי במגוון הסחורות והשירותים שנבחרו
ניתן לחשב ולעקוב אחר מספר סוגים של סלי קניות. בסך הכל, המדד מייצג את העלות הממוצעת של החלת מדד המחירים לצרכן (מדד המחירים לצרכן) עבור מרכיב מסוים בסל הבריאות. מדד המחירים לצרכן מחושב על ידי התחשבות במחיר של פריט בודד בסל השירותים (למשל שירותי בריאות) ומבוסס על ערכו כאחוז מהתוצר. לדוגמא, אם קניתם את אותו הסל (כולל הגדרות מדד המחירים לצרכן) בשנת 1975 כמו בשנת 2015, זה יעלה לכם 46,234.25 דולר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד הבוחן את מחיר סל טובין ושירות העונה בעיקר על צרכי הצרכן. ה- WPI הוא מדד פופולרי נוסף לאינפלציה, אשר מודד ועוקב אחר עלות מוצרי צריכה כמו מזון, ביגוד, שירותי בריאות, חינוך ותחבורה.
לאחר הצגת מינוח ומתודולוגיה לניתוח זה
אנו מנתחים ומשווים את מדד ה- WPI, מדד המחירים לצרכן ומדד סל (LBI) של הלשכה לסטטיסטיקה לעבודה בארה"ב. אף על פי שההבדלים בקריטריונים, הטקסונומיה ובקטלוגים של שירותים גדולים אך אינם בלתי ניתנים להתגברות, נראה כי מציאותי כי ההיגיון העומד בבסיס ההגדרה הכללית של סלי שירותים תלוי בארגון ובמערכת ה- NHS וה- GKV. למרות שרשימת השירותים שאינם נכללים קטנה בהשוואה לשירותים המיועדים במפורש למדינות, העובדה שסלי השירותים מוגדרים באופן מרומז למדי אינה מגדירה קריטריונים שקופים במיוחד להדרה. כל תחום בריאות מתוכנן בדרכים שונות, מבלי להזכיר מה נמצא בתוך כל סל ומחוצה לו, ובמקרים מסוימים אפילו פרוצדורות וטכנולוגיות מסוימות אינן נכללות בסל. למרות שההבדלים בקריטריונים ובטקסונומיות בקטלוג השירותים גדולים, אם לא גדולים עוד יותר, הם לא נראים לא מציאותיים.
מסמך ציבורי זה נערך על ידי מדינות לשיפור סביבת ההשקעה
לבנות אמון בקרב משקיעים זרים ולתת כוח קבלת החלטות למגזר הציבורי והפרטי. כאשר אנו מבצעים חיפוש במערכות בריאות שונות בחיפוש אחר קטלוגים קיימים של שירותים, יוצא מכך כי ה- OECD הציע את טבלת חשבונות הבריאות שלה.
במדינות המכוסות במחקר זה זוהתה הגדרה כללית של סלי ביצועים ברמה הגבוהה ביותר
קטלוג שירותים ארצי יכול להיחשב כרשימת שירותים שמספקים רשויות הבריאות האזוריות. מסיבה זו משתמשים בסלי בריאות גם במדינות ה- GKV לציון מספר פוליסות ביטוח הבריאות הסטטוטוריות והמבוטחים בקופות החולים האחרות. לפיכך, כל אזור במדינה יכול להציע שירותים נוספים שאינם כלולים בקטלוג השירותים הארצי.